הערה: העמוד הזה הוא תיעוד ארכיוני של תכנית שהסתיימה במסגרת 360. אין כאן הגשת מועמדות.
מה התכנית עשתה
קפיצת מדרגה סייעה בפיתוח וקידום הרעיון. בסיום התכנית המשתתפים היו מגובשים יותר על הקונספט ועל הצעת הערך של המיזם, התנסו ביישום MVP, ביססו מודל עסקי, והיו מוכנים לקראת מפגשי משקיעים או גיוס שותפים.
ההבדל בינה לבין בית הספר ליזמות 60 פלוס היה בנקודת ההתחלה: שם עסק קיים שצריך לצמוח, כאן רעיון שצריך להפוך למיזם.
מסלול ייעודי להעסקת אוכלוסיות מוחלשות
בתכנית הוקדש מסלול מיוחד ליזמים עסקיים־חברתיים שפיתחו מיזם במודל של הכשרה והעסקה של אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. היזמים במסלול זה נהנו מחשיפה של המיזם ומקבלת דגשים לפיתוחו, כך שיוכל להתאים לעקרונות ההשקעה של קרן יוזמה חברתית הפועלת בשותפות עם הממשלה.
המודל הזה — עסק שמייצר תעסוקה איכותית לאנשים שהשוק החופשי מדיר — הוא אחד המודלים הוותיקים והמבוססים בעולם העסקים החברתיים, ומוכר במחקר הבינלאומי כ־Work Integration Social Enterprise. גופים כמו קרן שוואב ליזמות חברתית מתעדים אותו כבר עשורים.
תכנית הלימודים
שיטת הלין קנבס וניתוח התחרות
המפגש הפותח: היכרות ותיאום ציפיות, עסק חברתי — הגדרות ומשמעות, והיכרות עם מודל מארגן לעבודה על פיתוח המיזם. אלה הכלים המתקדמים שאיתם עובדים סטארטאפים בכל העולם; הכלי נלמד במפגש הראשון ומלווה את המשתתפים לאורך כל התכנית. הגישה כולה נשענת על עקרונות ה־Lean Startup, שהשפעתם על אופן פיתוח מיזמים חדשים תועדה בהרחבה ב־Harvard Business Review.
הלקוחות ובניית פרסונה
מיהו הלקוח שלי, ואיזו בעיה מטרידה אותו? איזו בעיה אני יכול לפתור עבורו? מהו התפקיד שאני ממלא בשבילו בתהליך? במפגש נדונה גישה שמאפשרת לראיין לקוחות לטובת הליך למידה אפקטיבי של הצרכים הגלויים והסמויים שלהם — תהליך מחקר שמאפשר למקד את הפתרון שמביאים לשוק.
הפתרון שלי — גיבוש הצעת ערך
מה בדיוק אני מציע לשוק? מה המוצר או השירות שלי כוללים? במפגש לומדים לתאר את המוצר ולבנות את הרכיבים שלו, ולהבחין בין רכיבי ליבה לבין רכיבים נוספים שמאפשרים בידול, התאמה לפלחי לקוחות שונים, ומקלים על שיווק המוצר.
מודל עסקי
היכרות עם שורה של מודלים עסקיים־חברתיים המתאימים לעסקים חברתיים, ובחירה וזיהוי של מחוללי ההכנסה הרלוונטיים ליוזמה שלכם.
בניית תכנית פיננסית
איך נגדיר את המחיר של המוצר שלנו? במפגש לומדים לייצר המחרה שנגזרת מתוך התכנית הפיננסית הכוללת, ולבנות את עיקרי התכנית הפיננסית לעסק החברתי. כאן מובהר גם ההבדל בין צד ההשקעות לבין ניהול ההוצאות וההכנסות השוטפות של העסק — הבחנה שיזמים בתחילת דרכם מפספסים כמעט תמיד.
בניית קיט שיווקי ראשוני
מהי אסטרטגיה שיווקית? איפה הלקוחות שלך נמצאים, איך מגיעים אליהם ובאילו ערוצים? במפגש מגובש הנייר השיווקי הראשון על המיזם — ה־one pager, „תעודת הזהות” שמאפשרת להתחיל לתקשר עם העולם לגבי המיזם.
בניית ה־MVP
זהו — קופצים למים. המשתתפים מפתחים מוצר מינימלי הכרחי שאיתו אפשר לנסות „על אמת” את המוצר בשוק, ולבחון את כל ההיפותזות שעליהן נשען פיתוח העסק. בניית MVP מוצלח שאפשר ללמוד ממנו היא הבסיס לפיתוח מתמיד של העסק. במפגש נסקרו סיפורי הצלחה וכישלון של MVP בארץ ובעולם, והוצג כיצד היכרות עם השיטה והתמדה מאפשרות להגיע לתוצאה הרצויה — מוצר שאנשים אוהבים אותו וקונים אותו.
איך בונים מצגת חכמה ומנצחת למשקיעים
„אלוהים מצוי בפרטים הקטנים.” איך לוקחים שבע דקות ומצליחים לדחוס בהן מיזם שלם? איך תופסים את תשומת ליבו של מי שאמור לקלוט את מה שיש לנו לומר? במפגש נלמדו החוקים והכלים לבניית מצגת מנצחת, וכל משתתף בנה את הליין־אפ למצגת שלו והתנסה בהצגה קצרה שלה.
מפגשים פרטניים
לאורך כל התכנית התקיימה עבודה מעשית פרטנית בליווי של צוות התכנית, במקביל למפגשים הקבוצתיים.
דמו־דיי — השראה, הצגה פרטנית וסיכום
מפגש חגיגי לסיום התכנית, שכלל הצגה של הנוכחים בפיץ׳ קצר של המיזם שלהם. ההצגה נעשתה בין היתר בפני נציגי קרן ההשקעות החברתית ומובילי דעה נוספים במגזר העסקים החברתיים.
הרעיון שמאחורי המבנה
סדר המפגשים אינו מקרי והוא מבטא את החזון של החממה: הכול מתחיל בלקוח ובבעיה, ורק אחר כך במוצר; המודל הפיננסי נבנה לפני ה־MVP ולא אחריו; והמצגת למשקיעים היא האחרונה, אחרי שיש מה להציג. מי שרוצה לראות איך המבנה הזה נראה בגרסה המותאמת לעסקים קיימים יכול לקרוא את סילבוס התכנית, ומי שרוצה לראות מיזמים שעברו את המסלול — את הפורטפוליו.