„אנו מתכוונים לתרום לפיתוח המשק הישראלי, תוך אימוץ גישה הרואה בקידום השוויון, צמצום פערים וראיית האחר, את הבסיס ליצירת עסקים בני קיימא.”
העמוד הזה, וכל האתר שסביבו, הם רשומה ארכיונית של אותה פעילות. החממה סיימה את דרכה, העמותה שהפעילה אותה נמחקה, ואין כאן קול קורא פתוח או אפשרות להגיש מועמדות. מה שכן נשמר כאן הוא התוכן עצמו: איך התכניות היו בנויות, מה נלמד בהן, ואילו מיזמים עברו בהן.
מהו עסק חברתי
ההגדרה שליוותה את כל חומרי החממה הייתה קצרה ומדויקת, וכדאי להתחיל בה כי היא מסבירה כמעט את כל השאר:
- עסק חברתי הוא עסק שהוקם כדי לפתור או לצמצם בעיה חברתית.
- בשונה ממודל פילנתרופי, הנשען על תרומות, עסק חברתי מפעיל מודל עסקי — כדי לממש את מטרתו החברתית.
- לכן עסק חברתי יפעל כעסק למטרות רווח, אך לא למיקסום הרווח.
- עסק חברתי מוצלח מבטיח את הקיימות של המטרה החברתית לשמה הוקם.
ההבחנה האחרונה היא הלב של העניין. ארגון שנשען על תרומות תלוי מדי שנה מחדש בנכונותו של גורם שלישי להמשיך לתרום; עסק שמוכר מוצר או שירות שיש לו ביקוש אמיתי מייצר את המשאבים שלו בעצמו, ולכן יכול להתחייב למטרה החברתית שלו לאורך זמן. הרעיון הזה אינו ישראלי במקורו — הוא נדון בהרחבה בעולם, בין היתר במסגרת יעדי הפיתוח בר־קיימא של האו״ם ובעבודתם של גופים כמו Yunus Social Business — אבל היישום שלו בשוק הישראלי הקטן והצפוף היה עדיין בחיתוליו כשהחממה נפתחה.
המבנה: תכנית דו־שלבית
החממה לא הייתה קורס ולא הייתה קרן. היא הייתה תכנית ליווי בשני שלבים, שנועדה קודם כול לבחון התאמה הדדית ורק אחר כך להתחייב לטווח ארוך.
שלב א׳ — אקסלרטור לפיתוח עסקי
שלב קצר ואינטנסיבי, בן שישה עד תשעה שבועות, שבו נבחנה ההתאמה ההדדית של הצדדים לתכנית ההמשך. בשלב הזה עבדו כמה עשרות מיזמים במקביל על אותם יסודות: מיהו הלקוח, מהי הבעיה, מהו הפתרון, ומהו המודל שמאפשר לגבות עליו כסף.
שלב ב׳ — החממה
בסיום האקסלרטור נבחרו בין שלושה לחמישה עסקים שהתקבלו לחממה עצמה, לליווי מקיף על פני שנה. זה היה השלב שבו התכנית התחייבה באמת: מנטור צמוד, ישיבות היגוי רבעוניות מול המועצה המייעצת, ועבודה שוטפת מול צוות החממה.
מה החממה נתנה
תמיכה מעשית
„מעשים ולא רק ניירות” היה המשפט שחזר בכל חומרי התכנית. החממה נועדה להיות כר להתפתחות והתקדמות מעשית, לא מסגרת שמייצרת תכניות עסקיות יפות שנשארות במגירה.
ליווי שוטף
מיזם שהמשיך לשלב החממה נהנה מליווי שוטף של צוות החממה ומנטור מקרב המנטורים של התכנית — אדם אחד קבוע, לא סבב של יועצים.
מועצה מייעצת
מועצה של אנשי עסקים וחזון, המעורים במשק הישראלי, שנרתמו לקידום היוזמות בחממה. חבריה השקיעו מזמנם ומרצם ונפגשו עם נציגי הצוותים במסגרת רבעונית של ישיבת היגוי, שהתמקדה בביצועי כל חברה בחממה. פירוט על הרכב המועצה ועל תחומי המומחיות שהיא כיסתה נמצא בעמוד הצוות המוביל והמנטורים.
קשרים וחיבורים
נציגי המועצה המייעצת וצוות החממה מינפו את הקשרים והחיבורים שהביאו מניסיונם רב־השנים לטובת המיזמים, לפי הצורך וכדי לתרום להאצתם. עבור מיזם חברתי צעיר, פגישה אחת עם הגורם הנכון בארגון גדול שווה לעיתים יותר מחודשי עבודה.
גישה למקורות מימון
היזמים נחשפו למקורות מימון שונים הקיימים בשוק העסקי והעסקי־חברתי, וקיבלו כלים וליווי כדי למנף את הגישה האפקטיבית אליהם — מקרנות השקעה חברתיות ועד תכניות הסיוע של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
מרחב עבודה יזמי
למשתתפי התכנית הועמד מרחב עבודה משותף בצפון תל אביב ובמרכזה. ההיגיון היה פשוט: יש ערך עצום לעבודה במרחב משותף, להפריה ולמידת עמיתים, ולהימצאות בסביבה יזמית תומכת.
התכניות
לצד החממה עצמה הפעילה 360 שתי תכניות ייעודיות שהגיעו לקהלים שונים לגמרי:
- בית ספר ליזמות 60 פלוס — עשרה מפגשים מעשיים לבני 60 ומעלה שכבר מפעילים עסק קטן משלהם.
- קפיצת מדרגה — תכנית לאנשים עם רעיון וחזון בעולם העסקי־חברתי, מהקנבס ועד הדמו־דיי.
את המבנה המפורט של המפגשים אפשר לקרוא בסילבוס התכנית.
הפורטפוליו
מחזור החממה הראשון, שנבחר באפריל 2017, כלל שישה עסקים חברתיים פעילים בתחומים רחוקים זה מזה: דיור מוגן בבית לבני הגיל השלישי, טיפול וסיוע בעזרת כלבים, מפעל קוסמטיקה על בסיס צמחי מרפא גליליים, אפליקציית ליווי תזונתי, מגזין עיתונות עצמאי בנושאים חברתיים, ומיזם תמיכה במדריכי תנועות נוער. כולם מתועדים בעמוד הפורטפוליו.
מה נשאר
360 פעלה שלוש שנים, ליוותה מחזור חממה אחד ושתי תכניות יזמות, וזכתה לסיקור עיתונאי לא מבוטל בעיתונות הכלכלית הישראלית — כפי שאפשר לראות בעמוד כתבו עלינו. השדה שבו פעלה המשיך להתפתח גם אחריה. האתר הזה שומר את החומרים כדי שמי שמחפש היום איך בונים תכנית ליווי לעסקים חברתיים — או פשוט מה ניסו לעשות כאן ב־2017 — ימצא אותם.