הפיזור הזה היה מכוון. חממה שמתמחה בתחום אחד יכולה לתת עומק מקצועי; חממה שמתמחה במודל — עסק חברתי — נותנת משהו אחר: הכלים שהיא מלמדת עובדים באותה מידה על מפעל קוסמטיקה בגליל ועל אפליקציה, ומייסד אחד לומד מהשני דווקא משום שהם לא מתחרים.
ששת המיזמים
Independent Living @ Home
שירותי דיור מוגן איכותי ומשודרג — בבית, במחיר בר־השגה, ותוך שקיפות ושליטה מלאים. המיזם שילב צוותי שירות מיומנים עם פלטפורמה טכנולוגית שאוספת ומנתחת את ממשקי הקשיש עם סביבתו, כדי לאפשר טיפול יעיל, מקיף, פרו־אקטיבי ומונע. הוקם ב־2016.
אפשרויות — טיפול וסיוע בעזרת כלבים
סיוע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים באמצעות מפגשים מובנים עם כלבים, המתקיימים במוסדות טיפוליים ובבתי ספר במתכונת של פעילות קבוצתית. הוקם ב־2015.
ד״ר דבור בע״מ
מפעל קוסמטיקה ומעבדות בכפר הדרוזי בית ג׳אן, המשלבים בין סודות צמחי המרפא הגליליים על פי המסורת הדרוזית והגלילית לבין הידע והטכנולוגיה של היום. המטרה החברתית: תעסוקה לנשים שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה. הוקם ב־2010.
ShrinkMeApp
„האפליקציה האנושית הראשונה לדיאטה” — ליווי תזונתי אישי ואנושי לכל אחד, בשילוב הנוחות של אפליקציה זמינה ובמחיר סמלי. הוקם ב־2016.
המקום הכי חם בגיהנום
מגזין עיתונות עצמאי בנושאים חברתיים, המתמקד באוכלוסיות מוחלשות, אנשים עם מוגבלויות, מבקשי מקלט, דיור ציבורי, מאבקים חברתיים וזכויות אדם ואזרח. הוקם ב־2013.
פרויקט מדריכים
מיזם אינטרנטי המספק טיפים, עצות ומחשבות בנושאי הדרכה ישירות למייל, מתוך חזון של שיפור החינוך הבלתי פורמלי בישראל באמצעות תמיכה וליווי למדריכים בתנועות הנוער. הוקם ב־2014.
מה אפשר ללמוד מהתמהיל
שלוש תובנות עולות מהרשימה הזו, וכולן רלוונטיות גם היום למי ששוקל להקים עסק חברתי:
ותק אינו בגרות עסקית. המיזם הוותיק ביותר בקבוצה קם ב־2010 והצעיר ב־2016 — ושניהם נזקקו לאותה עבודה על תמחור ומודל הכנסה. עסק חברתי יכול לפעול שנים ולהצליח במשימתו החברתית בלי שהצד העסקי שלו נבנה מעולם באופן מסודר.
המטרה החברתית מגיעה בשלוש צורות שונות. בחלק מהמיזמים היא במוצר (הכלבנות הטיפולית, המגזין); בחלק היא במחיר ובנגישות (ליווי תזונתי אנושי במחיר סמלי, דיור מוגן בר־השגה); ובחלק היא בשרשרת הייצור (תעסוקה לנשים שהודרו משוק העבודה). ההבחנה הזו קובעת מה בכלל אפשר למדוד כהשפעה.
שלושה מהשישה עוסקים באוכלוסיות בסיכון או בתלות — בני הגיל השלישי, אנשים עם צרכים מיוחדים, מבקשי מקלט. זה אינו מקרי: אלה בדיוק התחומים שבהם השוק החופשי אינו מספק מענה מספק ושהמדינה מתקשה לכסות במלואם, ולכן הם קרקע טבעית לעסק חברתי — וגם התחומים שמחייבים את הזהירות האתית הגדולה ביותר.
הרקע
מחזור החממה הראשון פעל בתקופה שבה שוק העסקים החברתיים בישראל תפס תאוצה, כפי שדיווחה אז העיתונות הכלכלית — ראו כתבו עלינו. ההגדרות והמסגרת הרעיונית שעל פיהן נבחרו המיזמים מפורטות בעמוד החזון, ומבנה הליווי שקיבלו מתואר בצוות המוביל והמנטורים. רישום עדכני של תאגידים ועמותות בישראל, ובכלל זה חלק מהגופים שפעלו בשדה הזה, זמין בגיידסטאר ישראל.
איך נבחרו
המיזמים לא נבחרו ישירות. הם עברו תחילה את שלב האקסלרטור — תכנית קצרה ואינטנסיבית שבה השתתפה קבוצה גדולה בהרבה, ושתפקידה המוצהר היה „לבחון את ההתאמה ההדדית של הצדדים לתכנית ההמשך”. רק בסופו נבחרו המיזמים שקיבלו ליווי מקיף על פני שנה.
המילה „הדדית” חשובה: זה לא היה מיון חד־כיווני. גם היזם בחן במהלך אותם שבועות אם התכנית מתאימה לו, ואם ההשקעה בזמן — שהיא המשאב היקר ביותר של מייסד — מחזירה את עצמה. מבנה כזה מפחית נשירה בשלב היקר, כי שני הצדדים מתחייבים אחרי שראו זה את זה עובד.